הצבא הסורי הוא חוט השדרה והבסיס האיתן שעליו נשענים המדינה הסורית והמשטר השולט בה מאז לידתה של סוריה, אך בייחוד ב-50 השנים האחרונות, מאז תפסה מפלגת הבעת' את השלטון. אי אפשר לתאר את התפתחותה של סוריה בלי הצבא הסורי, אשר אפשר לרפובליקה הסורית להתפתח במתכונת של מדינה, למרות ההרכב העדתי המגוון, והכוחות שאיימו לפצלה, ואף להורסה.

לנוכח המאורעות הנוכחיים בסוריה, אפשר לקבוע כי ביום שצבא סוריה יחדל לתפקד כמערכת, עלול משטר הבעת' של בשאר לקרוס, ובסוריה עשויים להופיע גורמי טרור מסוכנים, שעלולים להוות איום אזורי רחב ומשמעותי.

כלפי ישראל מילא הצבא הסורי שני תפקידים בולטים וסותרים: עד מלחמת יום הכיפורים ועד בכלל הוא היה גורם מרכזי בפעילות עוינת נגד ישראל, בין שבהתשה רצופה, ובין שבמלחמות שבהן נטל חלק. בעקבות מלחמת יום הכיפורים הפך גבול סוריה-ישראל, ובעקבותיו מרחב רמת הגולן כולו, לאזור השקט ביותר בישראל ובמזרח התיכון.

הספר שלפנינו, שהוא המשכו של ספר חשוב ביותר על צבא עיראק, הוא מחקר יוצא דופן באיכותו ובעומקו, ומאפשר הצצה נדירה וייחודית לתוככי המערכת הביטחונית הסורית, שהיתה הבסיס לביטחון ולשקט לאורך גבולה של סוריה עם ישראל מזה עשרות שנים. היחלשות הצבא הסורי עלולה להביא לתוצאות הפוכות, וליצירת איומים על ישראל.

אל"מ (מיל) פסח מלובני, שירת במשך שנים רבות בתפקידי איסוף ומחקר בכירים בקהילת המודיעין, עוסק במחקר תולדות צבאות ערב. פירסם ב-2010 את הספר "מלחמות בבל החדשה" על תולדות הצבא העיראקי. הספר זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית, לשנת 2010, לציון לשבח מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי, במסגרת פרס צ'צ'יק לחקר ביטחון ישראל, ותעודת הוקרה מאוניברסיטת אריאל במסגרת פרס מולדובן לספרות צבאית.