ד"ר גבי ויסמן, הקב"ן הראשון של צה"ל, מפרק את תמונת השואה הצרובה בתודעה הקולקטיבית לפרטים מטלטלים בעוצמתם.

הוא אינו חס על קוראיו ואינו פוסח על דבר: לא על תיעוד נדיר של קניבליזם בקרב הנדונים למוות, ולא על חששו התמידי פן ייאכל בעודו חי, בשנתו, בידי מוזלמנים החולקים עמו את הצריף.

לבד, במלחמת העולם השנייה, שריד יחיד ממשפחתו. ילד שנותר בחיים הודות לכך שאמו גירשה אותו ממקום המחבוא שלהם – מה שהציל את חייו אך צרב בו צלקת מדממת המסרבת להגליד. את חייו הוא חווה כתנועת מטוטלת בלתי פוסקת בין שני היקומים: יקום היגון של אז אל מול יקום הכאן ועכשיו, המכיל יצירתיות, משפחה, אהבה.

בגיל 80 פלוס הוא עדיין מנסה לאחות את הקרעים.