ספרה הראשון של תמר מחלין מגולל את קורותיה של משפחה יהודית אחת, שנדדה בין שלוש יבשות, לאורך כמה דורות.
זהו ספר ביוגרפי, הכתוב סיפורים-סיפורים ורוקם רקמה עשירה של דמויות ומאורעות. חיי הדמויות מספרים, במידה-רבה, את סיפורה של היהדות – בין פרעות וחורבן לגאולה, בין עקירה ונדודים לבין השתקעות בארץ ישראל.
הדודה סופיה היתה הדמות היחידה במשפחה, שעברה מאירופה, לדרום אמריקה ולישראל."...הדודה תשרוד את המכה הזאת, אמרה לעצמה תמר. אמנם, היא מרוסקת בפנים, אבל היא עשויה מאותו חומר נדיר של סבתא סולמה, אישה עמידה כנגד כל זעזוע, בנויה מתערובת חומרים מיוחדת, יצוקה מברזל. היא כמו העצים בחורשת הארבעים בהר הכרמל. ארבעים אלונים עתיקים, אחדים מהם גזעם כבר חלול לחלוטין, ליבם נאכל על ידי כוחות הטבע ופגיעתו של הזמן, מכרסמים חשפו את פנימיותם הרכה, חרקים פלשו לתוכם ופיסלו בהם מערות מפותלות, והם ניצבים עקומים, נראים כאילו מטים ליפול, אך האלונים הזקנים האלה עדיין שולטים בשטח, ממשיכים להצמיח ענפים ועלים." מכוחן של הסבתא סולמה והדודה סופיה, מכוח הנשים החזקות, העוברות את נפתולי החיים ויכולות להם, בא גם שמו של הספר הזה.