הספר החדש "ישר ללב" מאת נתנאל סמריק יושב בכל שולחנות הכוח המרכזיים ברשת סטימצקי
הספר מאגד עשרות סיפורים אישיים ומרגשים שצולמו באולפני הטלוויזיה הדיגיטליים של קונטנטו נאו, תומללו
נערכו, עוצבו וכעת מופצים גם כספר דיגיטלי
בספר - "ישר ללב" תוכלו ליהנות מסיפורים אותנטיים אודות 33 דמויות מפתח בחברה הישראלית אשר מספרות על רגע אישי בחייהן, ובתוך כך מרכיבות את הסובייקטיבי - לקולאז' חברתי-פוליטי
ומהוות קול ישראלי על האנושי
.אתם מוזמנים להצטרף למסע חוויתי בו נשתף מהסיפורים הללו
-------------------------------------
:קבלו הצצה לספר עם סיפורו של רמי ברוך; שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון הקמארי
יום אחד התקשרו אליי מ"הקאמרי" וסיפרו על המחזה "הזונה
מאוהיו" שחנוך לוין מעלה. "אבל אנחנו לא יודעים להגיד לך בקשר
לשחקנים,"אמרו לי, "חנוך בוחר את השחקנים בעצמו
"לקרוא את המחזה אפשר? "שאלתי
"אין בעיה,"הם השיבו
התיישבתי לקרוא את המחזה, שעוסק ביחסי אב ובן, והתחלתי
לבכות
בדרך כלל, כששחקנים קוראים מחזה הם נזהרים שלא להתאהב
בדמות כל עוד אינם יודעים בביטחון שהם עומדים לגלם אותה. כך
גם אני – רק כשאני יודע שאני עומד לגלם תפקיד, אני מרשה לעצמי
להתחיל להתאהב. אבל הפעם זה היה שונה. הפעם, במהלך קריאת
,המחזה נולדה בי תשוקה גדולה. כל כך ריגשה אותי הדמות של הבן
שהרגשתי שאני פשוט חייב לעשות את התפקיד הזה
ידעתי שיוסף כרמון עומד לגלם את דמותו של האב. אנחנו חברים
טובים מאוד. התקשרתי אליו ואמרתי: "יוסי, מה עושים כדי שחנוך
ייקח אותי? אני כל כך רוצה לשחק את הבן! אולי תדבר אתו? תגיד
לחנוך כמה אנחנו חברים טובים וכמה אנחנו פרטנרים טובים על
הבמה, ואז הוא ייקח אותי
למה שלא תגיד לו את זה אתה?" ענה לי יוסי, ומסר לי את מספר"
הטלפון של חנוך
הנחתי את הפתק עם המספר על השולחן, ובמשך שבוע הסתובבתי
סביב השולחן – מסתכל על המִספר ולא מעז להתקשר
ואז נזכרתי בחוויה שהייתה לנו ב"הפטריוט" ואמרתי לעצמי: מה כבר
יקרה אם אתקשר? הרי הוא איש נעים וסימפתי, מנומס, ולכל היותר
יגיד לי בענייניות רבה: לא! זה הכול. אז יאללה, תתקשר כבר, חבל
על כל שנייה
חייגתי. ענה לי המשיבון האוטומטי שלו. החלטתי להשאיר לו הודעה
"חנוך, שלום לך, אמרתי למשיבון בקול רועד, "מדבר רמי ברוך"
קראתי את המחזה 'הזונה מאוהיו' והתרגשתי עד דמעות. הדמעות
שלי ממש הרטיבו את הטקסט. אני רוצה לברר אתך את האפשרות
שאולי בכל זאת, באיזושהי מתכונת, תיווצר האפשרות שנעבוד ביחד
על התפקיד, ברשותך, ושאני אגלם את הבן. תודה, שלום, וסגרתי
את הטלפון
לא חלף זמן רב והוא חזר אליי טלפונית. "רמי, שלום", הוא אמר
לי, "תשמע, לא חשבתי עליך כעל מי שישחק את הבן, חשבתי על
מישהו קצת יותר זְ'לוֹבּ. גדל גוף. אבל מאחר שהתקשרת, אז בוא
נעבוד." כלומר, הוא הזמין אותי (שמידותיי צנועות...) לשני סשנים
של מפגשים, כל אחד בן שעתיים. מעין אודישן
.הקליקו כאן לצפיה בסיפורו של השחקן רמי ברוך באולפני קונטנטו נאו
